לפעמים זה מרגיש שאין אויר, שמשהו מרגיש יותר מידי או מרגיש מעורפל ומעייף, חסר חיות. ותקוע בחיינו.

ולא סתם- השנתיים האחרונות הראו לנו כמה המציאות יכולה להיות מורכבת. דברים שלא חלמנו עליהם בסיוטים שלנו קרו במציאות.
האירוע הגדול הזה של השביעי והשנתיים שאחריו, גם אם לא נפגענו בו ישירות, נגע בכולנו ופגע בכולנו.

הוא נתן לנו להרגיש כמה העולם סביבנו יכול להיות לא צפוי ומאתגר.
חוויה קשה שבה איבדנו כולנו שליטה- זה התחיל בחוסר ידיעה, חוסר ודאות וחוסר אונים גדול. והמשיך..
אובדן שליטה בסיטואציה יכול לטלטל את הנפש להוביל למצבי חרדה, מחשבות חוזרות, סטרס מתמשך, דיכאון, חוסר שינה ועוד.

זה ניכר גם בקליניקה. בגדול אני יכולה לומר שהסיפורים האישיים של אנשים שאינם קשורים באופן ישיר ל7/10 עוררו כאבים ופצעים ישנים לתחייה דרך טריגרי חיים שלאו דווקא היו מפעילים אותם קודם לכן.
אני מתכוונת לכאבים שקשורים במערכות יחסים- עם ילדים, בני זוג, משפחה ובעבודה.

הכל צף ועולה- מאתגר יותר במציאות המורכבת

כי כשמערכת העצבים של כולם מופעלת בוזמנית אנחנו פועלים ממקומות שקשורים בהישרדות. ובמצבי הישרדות אין נשימה טובה, אין רוגע ויש לזה השלכות לא טובות על ה well being שלנו ובוודאי על מערכות יחסים. הכל מאוד מורגש, וכל מגע קל שורף בפצע.
כך למשל אפשר לראות איך פחדים ודפוסים ישנים שחשבנו שהתגברנו עליהם חוזרים שוב אל חיינו בעוצמות גבוהות יותר ומהר יותר-

פחד נטישה ודפוסי ריצוי- בזוגיות, בעבודה, עם ילדים, עם חברים.
הימנעות מקשרים והסתגרות, ניתוק ובילבול.
חולשה ועייפות מוגברים שמלווים את היום יום,
מילה של מישהו שהפעילה מחשבות טורדניות -עליו ,עליי, דימוי עצמי, ערך עצמי.
מישהו סובב אלינו את הגב והחוויה המיידית היא זילזול או דחייה,
מישהו זרק מילה והרגשנו "לא מספיק טובים"
כעס, זעם, התפרצות ממבט או הערה.
שלא לדבר על מצבים מאתגרים כמו גירושים, אובדן, פיטורים, מעבר מקום מגורים, חולי ועוד.

כל אלה ועוד יכולים להחוות לנו כמו חוויות שאין לנו בהן שליטה על התחושה הפנימית ו/או על התגובה שלנו- משהו מופעל על אוטומט- לכאורה אין לנו בחירה.
גם במקומות שבהם כבר עשינו תהליך של ריפוי בעבר, זה יכול להחוות כמשהו לא רצוי שחוזר לחיינו ,מורגש בעוצמה מטרידה וצובע את חיינו בצבע שלא עושה לנו טוב.

איך בכלל אפשר למצוא נשימה ותקווה ולעשות שינוי ?

אני רוצה לדבר כאן על איך אפשר להתחיל להחזיר לעצמנו כוח, יכולת הכלה, נשימה, בחירה גם כשהבחוץ מורכב ונראה שהכל מוצף.
וגם כשהחטופים כבר כאן בבית ואנחנו פנויים יותר לעצמנו ולעיניינים הפרטיים שלנו.
.
אנשים אומרים לי- "אני רוצה לחזור לעצמי",  או "אני רוצה לשחרר את זה", " לנוע מזה ולעשות שינוי".

איך מתחילים לחזור לעצמינו?

מי זאת את בנוח וטוב?

אני תמיד מתחילה בלמצוא משהו שהכי מזכיר לך את עצמך בטוב- זה יכול להיות מחוות קטנות עם עצמך, או עם האחר- למשל- כשאת יושבת אצל אמא לאכול מרק, כשאת במיטה שלך, בפינה שלך, כאשר את בספורט, עושה תרגיל מסוים, כשאת בים, על ההר, או יושבת כאן על הכורסא- לא משנה מה עולה, העיקר שהוא עושה הרגשה טובה ומעביר תחושות גוף חמימות ונעימות, משחררות ובטוחות בכאן ועכשיו רק מההיזכרות בהם. ויש כאלה קטנות ביום יום שלנו- והן מאוד משמעותיות כשמנכיחים אותם לויסות מערכת העצבים.

להחזיר לך את הכוח

ישנן חוויות שנצבעות כולן בצבע של אובדן שליטה וזאת תחושה נוראית – למשל כשמישהו פגע בך, כשקרה לך משהו חיצוני ( נפילה, ניתוח, חולי וכו), כשהתבלבלת, הגבת ממקום לא נינוח-
נרצה לאתר ביחד היכן כן מצאת ולו לרגע את עצמך המיטיבה- למשל "עמדתי על הרצון שלי מול הרופאים גם שהייתי חולה", "למרות שהייתי מבולבלת אמרתי משהו אחד מאוד ברור כמו…", "בתוך המילים הקשות שנאמרו לי שמעתי גם קול פנימי אומנם קטן אבל כזה שאמר לי – מותר לך לטעות" וכו…

להחזיר שליטה פנימית

כשיש מחשבות, תמונות, קולות מטרידים שחוזרים לראש וזה מרגיש שאת לא שולטת בזה- אנחנו יוצרים יחד עריכה חדשה לתמונה החוזרת, אני רוצה להרחיק, לטשטש כמו בפוטושופ כדי ליצור שליטה עצמית על המוצפות, על מה שמרגיש כחודר לראש. וזה מרגיע משהו במחשבה ובשרירים ובנשימה כמעט באופן מידי.

לייצר הגנה פנימית

להרגיש את הגוף- את המקומות הנוחים וגם את אלו המכווצים ולאפשר להם מגע, נשימה, חיבוק. לפעמים איתור הצרכים הפשוטים של הגוף נותנים מענה עצום לחוויה שמרגישה גדולה ומורכבת בראש וברגש.
דימויים של בועה, הגנה, שמירה המתחברים לעולם הדימויים שלך יכולים להיות תוספת משמעותית ליצירת עולם פנימי מיטיב.

ומה עושים בהמשך?

רק אחרי שמצאנו את המרכז פנימי שלך, ומצאנו את הכוחות להחזיר שליטה ונשימה אפשר ללכת פנימה אל עיבוד החוויות המורכבות בעומקים שלהם ולצמוח משם בליווי וביחד.

משהו על ביחד

האדם בעידן המודרני הזה, בו ישנן רשתות חברתיות ואין חיכוך אמיתי – מבט עיניים, קול ומגע מצא עצמו אבולוציונית כנראה מוצא את הדרכים של התמודדות לבד.
ובכלל החיים מובילים כל אחד מאיתנו להתמודד לבד כאנשים בוגרים בכל אופן בחלק מחוויות החיים זה ממש בסדר ובחלק פחות.
חוויה יכולה להפוך להיות מורכבת עבורינו, כזאת שמורגש שהשאירה בנו צלקת כאשר חווינו אותה או את חוסר האונים שהיא יצרה -לבד – לבד אמיתי או חווית לבדיות.
ולמה כך? כי כיצורים אנושיים בביולוגיה שלנו אנחנו טובים בלשרוד ביחד, אנחנו מתפתחים וצומחים בביחד.
לכן חוויות מורכבות עלולות להיות עוד יותר מצלקות כי חווינו אותם לבד.
והתיקון להם יתקבל במרחב שהוא בטוח וביחד.
אני כאן עבורך
אם את מרגישה צורך בעיבוד, ליווי ותמיכה כרגע.
את מוזמנת באהבה לקבל פרטים בטיפול רגשי, טיפול רגשי משולב .
או בהודעה/שיחה .
איילת