איך מפתחים ביטחון עצמי

הביטחון העצמי מתחיל בחיבור אל עצמך והוא מורגש בגוף.

הוא חוויה של קבלה עצמית, בלהסכים להיות נוכחת בעולם כמו שאת בדיוק.
להיות בשלווה כשלא כולם אוהבים אותך, להרגיש שזה בסדר כשלא על כולם את מצליחה להשפיע, להרגיש משמעותית ובעלת ערך גם אם טעית ועשית דרך בשביל לשנות.
זה לדעת שאת ראויה, שיש בך טוב, וזה בסדר שאת אנושית.

זה לא אומר להרגיש כל הזמן שמחה.
את יכולה להרגיש עצובה, מפוחדת, כועסת – ולדעת שמותר לך, שזה חולף, ושזה הכי לגיטימי בעולם להיות נוכחת עם כל חלקייך.
זה להתערער ולחזור אל תחושת עצמי – של בית פנימי.

זה לא אומר להיות ללא בקרה עצמית- אבל גם לא עם יותר מידי בקרה עצמית עד כדי שיתוק עצמי.

היכולת הזאת היא הטבע שלנו. היא הזכות שלנו.
והמערכת הפנימית שלנו יודעת להיות שם.

אבל אם משהו קרה בדרך – היא מפתחת גם מנגנוני הישרדות.

איך ביטחון עצמי באמת נבנה?

תינוק מגיע אל העולם, והדרך שלו להתפתח, להירגע, להרגיש את עצמו ולפתח תחושת עצמי וביטחון – עוברת קודם כול דרך הגוף, ודרך היחסים עם הדמויות המטפלות.

הוא לא “חושב” ביטחון עצמי – הוא חווה אותו- דרך מבט, מגע, טון התגובה, הרגעה.
דרך זה שמישהו רואה אותו, מכיל אותו, עוזר לו לווסת את עצמו.

הוא לומד דרך התלות שלו באחר כמה אפשר לבטוח -ככל שהצליח לגייס את הדמות המטפלת שלו אליו כשהיה זקוק, כך הביטחון שלו גדל.

הגוף שלו לומד את העולם- הוא עדיין לא זוכר זיכרון כמו מבוגר, אלא מטמיע חוויות בתוך מערכת העצבים דרך החוויה הגופנית:
האם נענים לצרכים שלי? האם מצליחים להרגיע אותי? האם רואים אותי או לא?האם יש מקום למה שאני מרגיש או לא?

זהו הבסיס הכי ראשוני של ביטחון עצמי.

והוא הולך איתנו קדימה.

ומה קורה כשזה לא היה מספיק בטוח

כשלא נענו לי כתינוק או פעוט, כשחשתי תיסכול או כעס ולא עזרו לי להכיל את זה או לבטא את זה, כשנבהלתי ופחדתי ולא עזרו לי להירגע, כשהתענגתי מחוויה חדשה ולא התענגו ביחד איתי, כשהצרכים לפעמים סופקו ולפעמים לא.

כשהצרכים שלי לא נענו באופן מדויק, באופן לא רציף, כשהתעלמו ממני..או ניסו להרגיע באופן לא מותאם- (מכירים את זה? קיבלתי מכה- ומה שאני שומע זה- " לא קרה כלום".)

ואז כבוגרים אנחנו חווים לא מעט :

שאני חושבת שאני יודעת – אבל מתערערת כשמישהו אומר אחרת.
שאני רוצה משהו – אבל לא מעיזה.
שאני כבר כמעט מבטאת את עצמי – ואז נסוגה.
שאין אותי.
שלא שמים לב.
שעדיף לרצות כדי להשתייך ולהרגיש בטוחה.

והמחיר של זה הוא עמוק- שאין אותך באמת בעולם.

גם אם בשכל את יודעת שמגיע לך, ושיש בך ערך- החוויה הגופנית לפעמים מתנהלת בפער מזה- יש כיווץ, ניתוק, הצפה רגשית ותחושה
שיותר בטוח להיעלם, להתאים את עצמי, לא לבלוט.

וזה לא פשוט לחיות ככה, ובינינו – זה גם פספוס גדול- כי כל אדם מביא איתו יחודיות, מורכבות משלו- אין עוד כמוהו-
משהו שיכול להאיר ולהשפיע על אחרים.

למה זה קשה כל כך לשנות ולהשתנות

כי מינקות אם זה מה שאני למדתי באופן החוויתי- אז זה מה שהגוף זוכר.

השכל מבין ויודע, הגוף לא יכול אחרת.

ויש עוד משהו שעומד שם בדרך. לרוב זה פחד- פחד מדחייה, מביקורת, מביוש, מלגלוג,פחד לא להיות שייכת.

והפחד הזה מפחד מחוויה שכנראה קרתה פעם- כשהבאת את עצמך-רגש, צורך, ביטוי ולא היה שם מענה,או שהייתה דחייה, או שלא היה מקום למה שהרגשת.

אז הגוף למד- עדיף להתאים את עצמי,עדיף לא להסתכן,עדיף להיות מה שמצופה ממני כדי להישאר קרובה, אהובה, בטוחה.
.
זו הייתה הישרדות חכמה מאוד בזמנים שבהם היינו תלויים לגמרי באחר.

אבל היום?
המנגנון הזה כבר מגביל אותנו מלהביא את עצמנו לעולם, להתבטא, לחיות ברווחה.

לחיות ביחסים בריאים עם עצמנו ועם העולם. ולא רק בחווית הישרדות תמידית.

איך זה מרגיש ביטחון עצמי

אני יכולה להיות אני- להרגיש את הרגשות שלי מבלי להתפרק.
להרגיש את הצרכים שלי ולבטא אותם מבלי לפחד להינטש או להידחות. להרגיש שגם כשלא יכולים להענות לי ,זה לא פוגע בערך העצמי שלי- אני לא נבהלת מזה. ואם אני נבהלת או מפחדת אני יודעת לחזור לעצמי אח"כ. אני ממשיכה להרגיש ולהישאר נוכחת בגוף, גם כשזה לא נוח ונעים.

איך מפתחים ביטחון עצמי

ביטחון עצמי לא נבנה רק מחשיבה.הוא נבנה דרך חוויה גופנית חדשה.

זה נכון שהחוויה הראשונית נחרטה כל כך חזק אצלינו כשעוד לא היו לנו מילים. הגוף הוא זה שזכר, שספג. לכן מחשבות ותובנות לעיתים לא מספיקות- הגוף זוכר אחרת ומגיב למבט, לטון שמזכיר לנו את מה שהיה אז וגם מבלי שנבין את זה לגמרי בשכל או שנזכור באופן הגלוי. קול קר- יצור אצל חלק מאיתנו תחושה של דחייה – הוא יבהיל כל כך ונרצה להתרחק, אצל חלק מאיתנו מבט מסוים מאוד יאיים ואצל חלק מאיתנו יגרום לנו לשנות משהו בהתנהלות- לרצות, להתחנחן גם מבלי שנבין למה ומה קרה פה בעצם.

ההבנה הזאת חשובה מאוד והמודעות לחוויות חדשות ומיטיבות תאפשר לנו לספוג אחרת, להרגיש אחרת בתוך עצמנו ולהתנהל אחרת בתוך מערכות יחסים.

כשאנחנו מאפשרות לגוף להרגיש, לעבד, ולחוות מחדש –משהו עמוק מתחיל להשתנות במערכת העצבים.

הנה מספר תירגולים כדוגמא שאת כבר יכולה ליישם באופן עיקבי אחת ליום, ל3 ימים או מה שירגיש לך נכון, שיכולים ליצור שינוי עצבי ולעזור לך להרגיש יותר בטוחה:

1. לגדל בפנים עיניים טובות כלפי עצמך
להיזכר בדברים שאת אוהבת בך.ברגעים שבהם את אומרת לעצמך- וואלה הייתי אחלה- אני אחלה- משהו שאת גם נהנת לחזור אליו כי הוא עושה לך להרגיש טוב.  כמו להרגיש יציבה, רגישה, חזקה או נוכחת או משהו אחר.

דמייני רגע כזה או כמה- נניח בעבודה, בספורט, או כל מקום או עשייה שאת מרגישה איתה טוב עם עצמך. תני לך מספיק זמן להיזכר בפרטים והכי חשוב גם בתחושות הגוף שלך ברגעים הללו- היציבה, בשרירים ובנשימה שלך.

2. להיזכר ברגע שבו היית במיטבך
עם אדם אחר או עם עצמך.שבו היית קשובה גם אלייך וגם לאחר ולקשר שלכם ויצאת אחלה. הרגשת טוב.
איך היית אז בגוף שלך?
איך הרגשת לנשום, לעמוד, להיות?

תאפשרי לעצמך להרגיש את זה.

3. לדמיין מצב שבו אני מביאה את עצמך ומתקבלת טוב
איך זה מרגיש כשהביטוי שלך מתקבל בחיוב?מה קורה בגוף שלך כשיש קבלה, רכות, אישור?
איפה משהו נרגע, נפתח, מתרחב?

מעניין, כי בטוח יש חוויות כאלה. ואם אין דמייני איך זה היה נראה ואיך זה היה מרגיש אם..

בתוכך יש מבוגרת פנימית שיכולה לראות את כל זה ולהרגיש את זה ולחגוג.

למה זה כל כך משמעותי?

כי הגוף לא מבדיל לגמרי בין דמיון, זיכרון וחוויה אמיתית.

כשאנחנו חוזרות שוב ושוב לחוויות חדשות של קבלה, ביטחון ונראות, אנחנו מאפשרות למערכת העצבית ללמוד משהו חדש.

שלא כל ביטוי נגמר בדחייה, שלא כל נוכחות מסוכנת. וזה בדיוק המקום שבו שינוי מתחיל להיטמע באמת- לא רק בהבנה, אלא גם בתחושה הפנימית.

זה אפשרי

ללמוד לגייס עיניים בוגרות שייטיבו איתך,

דרך קשרים מיטיבים, דרך מרחב בטוח ,אפשר לאט לאט למצוא את הדרך אל תחושה פנימית בטוחה יותר- אל ה self  שלך אל ה center.

להמיס מעט משכבות ההגנה ולבוא אל העולם, להביא אותך הייחודית, כמו שאת.

אם את מרגישה שזה מדבר אלייך

אם מסקרן אותך להיכנס למסע פנימי של גילוי עצמי במרחב בטוח, או אם יש בך התחושה שאת "יודעת מי את" אבל לא מצליחה לחיות את זה בפועל,  בטיפול הרגשי

נוכל ללכת לשם ביחד- לחקור ולגלות מחדש, לחוות מחדש דרך הגוף, דרך נוכחות וקשר.

מחכה לך

איילת יונה מאירי,

פסיכותרפיסטית גופנית ומטפלת בהתמקדות ורפואה סינית ברחובות

חברת אירגון הפסיכותרפיסטים הגופניים בישראל ואירופה https://www.ilabp.org/therapists-new

עודכן לאחרונה- 30/4/2026